מה חדש בעולם הגלולות?
25 בדצמבר, 2011
(להורדה – לחצו כאן)
לידה רגילה לאחר ניתוח קיסרי בעבר – האם מומלץ? (דר' עדי דוידסון)
25 באוגוסט, 2010
אחוז הנשים היולדות בניתוח קיסרי עלה מ 5% בשנות ה- 70' ל 20-30% בימינו. קיימות סיבות רבות לעלייה בשכיחות הניתוח הקיסרי, אך המשותף לכולן הוא הרצון להגיע לתוצאה טובה יותר עבור האם והעובר.
[מאת: דר' עדי דוידסון]
אצל יולדת שאין לה גורמי סיכון, לידה רגילה היא הדרך הבטוחה ביותר. ניתוח קיסרי בהיותו פולשני, מסוכן יותר לאם ואף בריא פחות לתינוק. אחד החסרונות של האחוז הגבוה של הניתוחים הקיסרים, הוא ריבוי נשים המגיעות למעקב הריון אשר עברו ניתוח קיסרי בעבר. בפני נשים אילו והרופאים שלהן עומדת הדילמה איך לסיים את ההריון הנוכחי: האם לקבוע מועד לניתוח קיסרי מוזמן, או להמתין לצירים ולנסות לידה רגילה. כיוון שישנם סיכונים לכאן ולכאן אז הבחירה אינה פשוטה וקלה.
כדי לעזור לכן בבחירה אסביר ואמנה את היתרונות והסיכונים בכל אחת מהבחירות – ניתוח קיסרי מוזמן לעומת ניסיון לידה רגיל לאחר ניתוח קיסרי שנעשה בעבר.
לקריאת המאמר המלא – ד"ר עדי דוידסון.
למאמרים נוספים בנושא לידה והריון אם-עובר – דר' עדי דוידסון
סקירה מוקדמת או מאוחרת?
4 ביולי, 2010
בכנס של מומחים ברפואת האם והעובר מרחבי העולם בו נכחתי לפני כשבוע, דיברו רבות על החשיבות העולה של הסקירה המוקדמת. ישראל הייתה המדינה הראשונה בעולם להכניס את הסקירה המוקדמת, כעת שאר העולם (באיחור של כ 20 שנה) מפנים את חשיבותה.
כמחצית מהמומים ניתן לאבחן כבר בסקירה המוקדמת.
כאשר המום קשה ושוקלים הפסקת הריון , קל יותר גם רפואית וגם נפשית לבצע את הפסקת ההריון בשבועות מוקדמים ולא מאוחרים.
אבחון מוקדם של ממצא בעובר מאפשר בירור מעמיק שלו תוך הפעלת מערכת של יועצים, כמו יועץ גנטי כדי לשקול את ההשלכות ודרכי האבחון של הממצא, יועץ המתמחה באותו איבר כמו נפרולוג ילדים אם מדובר בממצא בכליה, קרדיולוג ילדים אם הממצא בלב וכדומה
לסקירה המוקדמת יתרונות רבים ונוספים, אך גם חסרון.
למידע נוסף על כך ועל סקירה מאוחרת, ניתן לקרוא את הפוסט המלא – עדי דוידסון
לרשומות נוספות בנושא גניקולוגיה ורפואת נשים – עדי דוידסון
לבלוג – עדי דוידסון
שלית פתח: מחקר חדש עם מסקנות מעודדות
27 במאי, 2010
מאת: ד"ר עדי דוידסון
שליית פתח הינה תופעה לא תקינה. באופן תקין השלייה מתיישבת בגוף הרחם רחוק מצוואר הרחם. המיקום המדוייק (קדמית, אחורית, צדדית וכו,) אינו משנה. כאשר השלייה מתיישבת על צוואר הרחם, נקראת התופעה שליית פתח.
הסיכון העיקרי בשליית פתח הוא דימום המסכן הן את האם והן את העובר, ובעקבותיו לידה מוקדמת. לעיתים הדרך היחידה לעצור את הדימום היא ניתוח קיסרי דחוף אפילו אם העובר עדיין פג. אך לא על הסיכונים נדבר היום אלא נרחיב על דרך היילוד.
3 סוגים עיקריים של שליית פתח
- שליית פתח שלמה אשר בה השלייה מכסה בשלמות את צוואר הרחם.
- שליית פתח חלקית אשר בה השלייה מכסה רק חלק מצוואר מהרחם.
- שלייה גבולית (נקראת גם מרגינאלית) הנמצאת במרחק של פחות מ 2 סמ' מצוואר הרחם אך אינה מכסה אותו.
כיצד מאבחנים שליית פתח, מהי שכיחות התופעה ומה אומר מחקר שהתפרסם לאחרונה בנושא? לתשובות הכנסו: ד"ר עדי דוידסון
שיטה חדשה להפסקת הריון עם הפלה טבעית – עדי דוידסון – גניקולוג
20 במאי, 2010
הפלה טבעית היא אירוע של אובדן הריון במהלך השבועות הראשונים להריון. נשים רבות עוברות הפלה טבעית ומדובר באירוע שכיח ביותר. הסיבות להפלה טבעית הן רבות ומגוונות, אך יש להדגיש כי לרוב הסיבות הגורמות להפלה טבעית אינן בשליטתנו, וכל ניסיון "להאשים את עצמנו" בהפלה הטבעית יהיה לא נכון וחסר ביסוס.
בדיקת אולטרה-סאונד במהלך השבוע ה- 7 של ההריון מאפשרת בד"כ לזהות דופק אצל העובר, ואז גם יורדת באופן משמעותי ההסתברות להפלה טבעית. אובדן של הריון לאחר 20 שבועות, אינו מוגדר כהפלה טבעית.
למידע מלא על השיטה החדשה – עדי דוידסון
למידע חיוני נוסף – עדי דוידסון
מידע גניקולוגי נוסף – עדי דוידסון
בדיקת שקיפות עורפית – חשוב לבצע בזמן (מאת ד"ר עדי דוידסון)
5 במאי, 2010
מאת: ד"ר עדי דוידסון
כמעט כל אישה הרה מבצעת כיום את בדיקת "שקיפות עורפית" שמטרתה אבחון מוקדם של תסמונת דאון, ולרוב משלבת אותה עם בדיקת דם הנקראת סקר ביוכימי שליש ראשון.
כיוון שהבדיקה מוכרת ורבות נכתב עליה לא אכתוב על מהות הבדיקה, אלא סדרה של מספר כתבות כדי להאיר צדדים פחות מוכרים שלה.
בדיקת שקיפות העורפית הינה בדיקת סקר לתסמונת דאון. היא אינה מתיימרת לאבחן באם לעובר יש או אין תסמונת דאון, אלא מטרתה למצוא באוכלוסיה את הקבוצה אשר בה השכיחות לתסמונת דאון היא הגבוהה ביותר – ולבצע לאותה קבוצה בדיקת מי שפיר במטרה להגיע לאבחון מדויק באם לעובר יש תסמונת דאון או הפרעה אחרת במבנה או מספר הכרומוזומים.
(למאמרים נוספים: ד"ר עדי דוידסון)
כיוון שבדיקת מי השפיר הינה בדיקה יקרה ויש בה גם סיכון מסוים, מעוניינים לבצע את הבדיקה רק ל 5% מכלל הנשים. בעזרת בדיקת שקיפות העורפית ניתן למצוא את אותם 5% מהנשים אשר בקבוצתם מסתתרים 90% מהעוברים עם תסמונת דאון. גם בקבוצה זו עדיין רוב העוברים תקינים.
הסיכוי לתסמונת דאון גדל ככל שגיל האישה עולה וככל שמדידת השקיפות עורפית עבה יותר.
את בדיקת השקיפות עורפית ניתן לבצע משבוע 11 עד 14. ככל שהעובר גדול יותר כך השקיפות עורפית עבה יותר גם בעוברים התקינים ולכן קשה יותר להבדיל בין עובר בריא לחולה ודיוק הבדיקה יורד.
בבדיקת הסקר הביוכימי נבדקים שני מרכיבים FREE BHCG ו PAPA כאשר הראשון גבוה והשני נמוך הסיכון לתסמונת דאון גדלה. גם בדיקת הסקר הביוכימי מדויקת יותר ככל שמתקרבים לשבוע 11 ויורדת עם הזמן ככל שמתקרבים לשבוע 14.
למידע נוסף על שקיפות עורפית: ד"ר עדי דוידסון
גלולה חדשה למניעת הריון נכנסה לשימוש בארץ
28 באפריל, 2010
מאת: ד"ר עדי דוידסון
לפני מספר ימים התקיים כנס השקה של Yaz – גלולה חדשה למניעת הריון, אליו הוזמנו רופאי נשים מכל רחבי הארץ. הגלולה היא חדשה, אך מרכיביה מוכרים לנו מזה זמן רב ונמצאים בסוגים אחרים של גלולות, בשילובים ומינונים אחרים.
כיוון שהגלולה נכנסה לשימוש בארץ רק השבוע הוזמן לכנס פ' שולמן מארצות הברית כדי להרצות לנו על נסיונו בשימוש בגלולה שם.
בגלולה מצוי שילוב של פרוגסטרון חדש עם מינון נמוך של אסטרוגן, והיא הוכחה כיעילה גם בטיפול באקנה ובתסמונת קדם ווסתית. כמו כל תרופה אחרת, יתכן והיא לא תתאים לכל אישה. לפני התאמת גלולות, יש להתייעץ עם רופא נשים.
קיים מגוון רחב של גלולות למניעת הריון, ו – YAZ ללא ספק תהווה תוספת משמעותית ומבורכת. היכולת של רופאי הנשים להתאים לכל אחת גלולה עם מינימום תופעות לוואי גדלה, וכפועל יוצא יקטן אחוז הנשים שאינן משתמשות באמצעי מניעה כלל וחשופות להריונות לא רצויים.
על הגלולה
Yaz הינה הגלולה הראשונה למניעת הריון שאושרה בישראל באינדיקציות נוספות:
• מניעת הריון
• טיפול באקנה בינוני
• טיפול בתסמינים קדם ויסתיים חמורים
למידע נוסף על Yaz והשימוש בה הכנסו: ד"ר עדי דוידסון
ווסטיבוליטיס – התופעה ודרכי הטיפול בה
14 באפריל, 2010
העריה או כפי שנקראת בלטינית VULVA היא איבר המין החיצוני של האישה, הכולל את השפתיים העבות, השפתיים הדקות והדגדגן. מבוא העריה (בלטינית:ווסטיבולום) הוא האיזור הכלוא בין השפתיים הדקות ועד קרום הבתולים אשר ממנו והלאה מתחיל הנרתיק.
התסמונת של כאב בעריה מוכרת כבר שנים רבות ואפילו מופיעה בפפירוסים אשר התגלו בפירמידות. רק בשנים האחרונות החלו שנית חוקרים וקלינאים לעסוק בתחום זה.
למרות שנים רבות של מחקר לא הצליחו למצוא את הגורם האתיולוגי לתופעה ולא את המנגנון הפתופיזיולוגי. בעשור האחרון היה זרם של חוקרים אשר התייחסו לתופעה כמחלה דלקתית וקראו לה ווסטיבוליטיס (דלקת של מבוא העריה).
8% מהנשים בארה"ב סובלות מווסטיבוליטיס
לאחר שלא הצליחו להוכיח את המקור הדלקתי וכן את יעילותם של טיפולים אנטי דלקתיים שונים, שונה שוב השם לפני שנתיים ל ווסטיבולודיניה (כאב במבוא העריה) תוך שימת דגש על הסימפטום (הכאב) ולא על הגורם האתיולוגי.
ווסטיבולודיניה מוגדרת ככאב במבוא העריה אשר לא נמצא לו גורם אתיולוגי בבדיקה גופנית. במידה ובבדיקה נמצא גורם והוא מטופל לא נכנסת המטופלת לקטגוריה זו.
מחקרים אפידמיולוגים רבים מראים שכיחויות שונות של התופעה, כתלות באוכלוסיה הנבדקת וכתלות בקריטריונים לאבחנה. בארצות הברית השכיחות היא 8% מהנשים כאשר הקריטריון היה כאב הנמשך מעבר לחצי שנה. מרבית הנשים היו לבנות, צעירות שעדיין לא הרו.
אתיולוגיות שונות הוצעו למחלה וכל קבוצה מטפלת בטכניקות התואמות לאתיולוגיה אשר בה היא מאמינה. למרות שהמקור הדלקתי נשלל ישנם ברקמה סימנים רבים לתהליכים דלקתיים (לא זיהומיים).
נטייה מולדת או אתיולוגיה פסיכולוגית
הוכח שלנשים עם ווסטיבולודיניה יש ריכוז מוגבר של תאי עצב בעריה ולכן יש המשערים שמדובר בנטייה מולדת. נערות המטופלות עם גלולות במינון נמוך נוטות יותר לווסטיבולודיניה כך שישנה גם השערה לגבי חסר הורמונאלי כגורם.
נשים עם ווסטיבולודיניה בעלות רגישות יתר לכאב בכל הגוף ולכן הועלתה השערה למחלת עצבים כללית (נוירו פאתיה) . רק מקצת החוקרים מסכימים לגבי אתיולוגיה פסיכולוגית למרות שלדעתי זאת האתיולוגיה המשכנעת ביותר. אך כולם מסכימים שלתופעה יש מרכיב פסיכולוגי נרחב. הפוסלים את האתיולוגיה הפסיכולוגית טוענים שהדכאון, ירידה בתדמית הגוף, הפרעה בתפקוד המיני, החברתי והזוגי כולם תוצאה של הכאב הכרוני ולא הגורם לו.
גם אם זה נכון, לא תתכן החלמה ללא טיפול מתאים במרכיב הנפשי. ואכן במקרים רבים לאחר שהכאב טופל וחלף נותרה ההפרעה המינית והזוגית ללא שינוי. בעבר סבלו נשים רבות מחוסר יכולת לקיים יחסי מין כתוצאה מכיווץ יתר בלתי רצוני של שרירי האגן (ווגיניזמוס) , שכיחות תופעה זאת הלכה וירדה מאד בשנים האחרונות ובמקומה הולכת וגדלה שכיחות הווסטיבולודיניה.
לדעתי הסיבה לשינוי בהיארעות נובעת מכך שכולם יודעים היום שמקור הווגיניזמוס הוא פסיכולוגי. נשים אילו אשר באופן לא מודע רוצות להיחשב כבעלות מחלה גופנית ולא נפשית מציגות סימפטומטולוגיה מתאימה לווסטיבולודיניה.
כמו שכתב פרויד, נשים בעת אירוע בטבע אשר רצו לעשות את צרכיהם אמרו שהן הולכות לקטוף פרחים. אם יפרסם המארח שהליכה לקטוף פרחים הינה עשיית צרכים לא ישתמשו יותר הנשים בביטוי זה.
במסגרת עבודתי נתקלתי בנשים צעירות ונערות רבות עם ווסטיבולודיניה. לרבות מהן היה עבר של טראומה מינית. לרבות מהן היו הפרעות פסיכולוגיות נוספות. ולכולם הייתה היסטוריה של מעבר תכוף ממטפלים וטיפולים שונים מבלי לתת סיכוי ולמצות אף שיטת טיפול.
אך התופעה אשר הדהימה אותי מכל הייתה היעלמות מוחלטת של המחלה באופן פתאומי עם החלפת בן זוג. נתקלתי במספר מקרים של מטופלות חשוכות מרפא אשר אף מטפל לא רצה לטפל בהן יותר, ופתאום בעקבות אירוע מיני עם בן זוג חדש התופעה נעלמה כלא הייתה.
הפוטנציאל הכלכלי האדיר בטיפול בבעיות תפקוד מיני
ב DSM VI TR (ספר האבחנות הפסיכיאטריות) מופיע הכאב בעריה תחת הפרעות בתפקוד המיני. אם נעמיק בתופעה נראה שניתן לסווגה ככאב כרוני תחת הפרעות סומטופורמיות.
תחום הטיפול המיני פרח לאחרונה. מקבוצות קטנות של מטפלים בעלי עניין אשר היו ברובם מהתחום הנפשי. התרחב המקצוע לכלול רופאים רבים ומדענים. הוקמו אגודות רבות. צצו כתבי עת חדשים. וכמעט כל חודש יש כנס בינלאומי ענק במקום אחר.
ומה מקור השינוי? עם גילוי התרופות העוזרות לזקפה לגבר, הבינו חברות התרופות הגדולות שגם בתחום המיני יש פוטנציאל כלכלי אדיר ולכן החלו להשקיע במחקר ושיווק.
אך ההשקעות הן בגורמים וטיפולים תרופתיים. כל כתב עת גדול , או כנס גדול לא יוכל להתקיים ללא מימון חברות התרופות. תופעה זו אינה פסולה לחלוטין שכן עם עליית הענף של הטיפול המיני כולו, עולה גם החלק העוסק בטיפול מיני נפשי יחד איתו. אומנם לא באותה פרופורציה.
הטיפולים המוצעים היום לווסטיבולודיניה כוללים:
- טיפולים מקומיים במשחות אנטי דלקתיות, במשחות מאלחשות, במשחות הפוגעות בקצות העצבים ומורידות את רגישותם.
- הזרקות של חומרים שונים לתוך הרקמות.
- טיפול פיזיותראפי הכולל עיסוי והרפיה של שרירי האגן.
- טיפול עם מאמני נרתיק (מרחיבים בגודל עולה המוחדרים לנרתיק)
- טיפול ניתוחי לכריתת הרקמה הכואבת בפתח הנרתיק.
- רפואה משלימה כמו אקופונקטורה, הומיאופתיה, פלצבו ועוד
- טיפול קוגניטיבי התנהגותי.
- טיפול סקסולוגי הכולל CBT, מאמני נרתיק, הדרכה זוגית ועוד.
- טיפול היפנוטי הינו עדיין מחקרי שכן יש בספרות רק שני מאמרים ובהם 9 מקרים מדווחים (אומנם בהצלחה מלאה לכולם).
לאחרונה טיפלתי במספר נשים הסובלות מווסטיבוליטיס עם היפנוזה משולבת בטיפול מיני קלסי בהצלחה טובה. ההיפנוזה עזרה הן באבחון הגורמים לתופעה, הן בתרגול המטלות העוזרות להחלמה והן בהתנסות בעזרת דמיון מודרך במצב לאחר ההחלמה. בנוסף כל מטופלת למדה היפנוזה עצמית ככלי לצמיחה והחלמה.
תופעת הלידה הביתית – דעה אישית (עדי דוידסון)
8 באפריל, 2010
לאחרונה אנו עדים להתפשטות טרנד לידות הבית, ובעקבותיה הויכוח הציבורי בעד ונגד. כמומחה לרפואת אם-עובר וגניקולוג, אנצל במה זו כדי להביע את דעתי בעניין כרופא ללידה ביתית. בניגוד לאלה שמציגים עמדות נחרצות, אני בעד לתת לנשים לבחור בעצמן מה טוב בשבילן, אולם אנחנו כרופאים צריכים לספק להן את כל המידע על היתרונות, החסרונות והסיכונים בלידת בית. לאחר שבחרו, יש לכבד את החלטתן ולעזור להן לעבור את ההריון בדרך הקלה והבטוחה ביותר. מצד שני, אנחנו כרופאים צריכים להיות קשובים לסיבות שבגינן נשים נמנעות מלבחור בחדר לידה של בית חולים, להפיק לקחים, לנסות לשפר את השירות ולהתאימו לדרישות הנשים של המאה ה- 21.
יעוץ ללידה בבית – מידע מלא
ד"ר עדי דוידסון על הפסקות הריון בישראל
28 במרץ, 2010
לפני שבוע הוקרן בערוץ 10 סרטה הדוקומנטרי של אורנה בן דור – "המרשם לילד המושלם". במהלך הסרט נטען כי הישראלים מבצעים את מספר הבדיקות הרב ביותר במהלך ההריון ונמצאים במקום הראשון בעולם בהפלות יזומות, חלקן בגלל מומים אסתטיים.
צפיתי בסרט ואני חייב לציין שהייתי המום עד כמה המידע בחלקו האחד לגמרי לא מדוייק, ובחלקו האחר מציג תמונה לא מאוזנת ומעוותת, הנכונה רק לגבי פלח קטן מהאוכלוסייה ולחלוטין לא מייצגת את מה שקורה בישראל. כרופא העובד כ- 25 שנה בשתי קופות חולים, בבית חולים ציבורי וגם במגזר הפרטי, באיזורים גיאוגרפים מגוונים ועם אוכלוסיות שונות, אני מכיר את המציאות בשטח ורוצה לשתף אתכם במידע זה.
לקריאה: הפסקות הריון
